הרעיון של הקרבת טיב, לשם השגת יתרון עמדתי בתמורה, ידוע היטב בכרב השחמטאים
המנוסים. אבל דווקא בשל כך, ולאור היותו של התרגיל נפוץ מאוד בתחרויות העל ראוי
לעמוד בהרחבה על המניעים האפשריים להקרבה זו. ראשית לעניין ההגדרה- כאשר בספרי
שחמט כותבים כי השחקן הקריב טיב, מתכוונים בעצם להחלפה (לא שווה) של הצריך בעד
רץ או פרש. אבל גם אם בתמורה לצריך אוכלים כלי קל וחייל עדיין הדבר יקרה הקרבת טיב. רק
החלפה של צריך בעד כלי קל+ 2 חיילים אמורה לקבל שם שונה והוא "החלפה שמביאה ליחס כוחות
בלתי רגיל". אבל בשל מורכבותו של ביטוי זה קורה רבות כי גם במקרה זה
ייכתב "הקרבת טיב", זאת למראת שהפעם כבר לא מדובר בהקרבה כלל והדבר קרוב יותר
להרווחה קטנה. אנחנו, אם כן, נעסוק בשתי סוגים ראשונים של "הקרבת טיב". ברוב המקרים
מטרתה של הקרבת הטיב היא להתפטר מכלי קל חזק של היריב, שממוקם היטב
(למשל פרש במרכז הלוח, או רץ באלכסון ארוך)
ולהרוס בכך את ההרמוניה של כוחות היריב. אבל יש גם מטרות נוספות, כמו לשמור
על כלי קל חזק שלנו (ניתן להיזכר, לדוגמא, ברעיון מעניין של רב אמן סובייטי ולדימיר
סימאגין, אשר היה מקריב בנוסך דרקון את הצריך ו8 תמורת רץ שחור ארוגות של הלבן
וזאת כדי להשאיר בחיים את הרץ ז7- ראה דוגמא בהמשך). לעיטים מטרתה של הקרבת
הטיב היא יצירת בלוקאדה (חסימה) מפני התקדמותם החופשית של חיילי היריב. מומחה גדול בהקרבות
מסוג זה היה אלוף העולם התשיעי בשחמט, טיגראן פטרוסיאן (ראו, למשל, בהקשר זה את משחקו
המפורסם מול רשבסקי מתחרות מועמדים בציריך 1953). יש מצבים בהם מקריבים טיב כדי
להרוס את מרכזו של היריב ובמקרים נדירים ביותר מקריבים טיב כדי לקבל חיילים עוברים.
דונאיב - פטרוסיאן, ברה"ם 1946 (מסע 19)
1.. צ:ה4!
ברור כי מטרתה של הקרבת טיב זו היא
הריסת מרכזו של הלבן.
2. ג4
(מנסה מבעוד מועד לבלום את מרכזו של השחור)
2.. ח6!
3. ז6?!
ו5
4. פג3
פו6
5. ר:ה4
ו:ה
6. צאד1
ד5
7. ג:ד
ה:ד
ומרכזו של השחור הכריע את גורל הקרב במהלך ה-32.
ליובלינסקי - סימאגין, מוסקבה 1939 (מסע 12)
1.. רח8!
מטרתו של סימגין היא לשמור על רץ שחור ארוגות (אפילו במחיר של טיב) זאת כדי
לחזק את ההתקפה העתידית של השחור באגף המלכה.
2. ר:ו8
מה:ו8
3. א3?
יש כלל האומר "אסור לקדם חיילים באגף בו אתה חלש" הלבן
מפר אותו ונענש במהירות שיא. עדיף היה
3. פא4.
3.. צב8
4. רד3
ג5!
5. ה:ד
פ:ד5
6. פא4
רד7!
7. מהא5
ר:א4
8. מה:א4
מהח6+
9. ו4
פ:ו4
10. צד2
ר:ב2+
11. מד1
רג3
12. צו2
צב1#.
קורוטיליוב - אקופיאן, מוסקבה 2006 (מסע 27)
1.. צ:ה4!
זו דוגמא להקרבה הנפוצה ביותר. הצריח "מעלים" את הפרש החזק של היריב.
2. ו:ה
צו8
3. רה2
פו6!
4. מז1
ז4
5. ר:ז4
פו:ז4
6. ח:ז.
כאן ההמשך ח3 היה מכריע את המשחק מייד, אבל גם ההמשך בו בחר אקופיאן אפשר לו לנצח במהלך ה-40.
קאסימג'אנוב - טופאלוב, סאן-לואיס 2005 (מסע 35)
מבין השחקנים הבחירים בעולם, ואסלין טופאלוב נוהג להשתמש הכי הרבה בתרגיל של הקרבת טיב
עמדתית. המצב בדיאוגרמה נראה עגום מאוד לשחור. הוא בלי חייל ונראה, שרק רצים שוני צבע
יוכלו להושיע אותו אבל
1.. צהז3!!
2. ר:ז3
ח:ז+
3. מח1
צו5
ומתברר, שדווקא הלבן הוא זה, שיצטרך להזיע
קשות כדי להציל את המשחק, זאת בשל היוזמה העדירה של כלי השחור.
4. צד1
צו2
5. צב8!
ו5
6. צד8
(מנסה להקריב את הטיב בחזרה)
6.. ר:ז2+
7. מז1
וכאן המהלך
7.. מז5!
יכל להעמיד את הלבן על סף התהום, אבל השחור המשיך אחרת והמשחק נגמר בתיקו במסע 47.
