סיקור התחרות: 1/16 אליפות ישראל בשחמט, נתניה מאת: מיכאל נוביק
בין התאריכים ה6.2.05 ל 17.4.05 התקיימה במועדון השחמט העירוני בנתניה אליפות ה1/16. בתחרות השתתפו 12 שחקנים בקצב של שעה וחצי למשחק. 10 מתוך ה12 יתחרו ביניהם על 2 כרטיסים לשלב ה1/8 ושני השחקנים הנוספים (אהרן ינטיס ואריאל לוריא) שמד כושרם מעל 1700 שיחקו לצורך ההנאה בלבד כיוון שהם עולים אוטומטית לשמינית. כבר אחרי 4 מחזורים ברור היה שהקרב על העלייה יערך בין אייל קליין, יצחק בוקריס, מקסים נולמן וכותב שורות אלה.
מה שאפיין את שלושת מתחרי היה המשחק ההתקפי והאגרסיבי שלהם. קליין הלך על ניצחון בכל משחק תוך שהוא מפגין משחק אגרסיבי מאוד. במרבית משחקיו, הדבר השתלם לו כאשר אפילו הקרבה לא טובה של טיב מול אהרן ינטיס הסתיימה בניצחונו של אייל עקב שגיאה גסה של ינטיס בסיום. נולמן מצידו הראה תוקפנות בעיקר בפתיחה עם נוסחים חריפים ולא מוכרים והקרבת רגלי בפתיחה כמעט בכל משחק. משחקו נגד יצחק בוקריס, המועמד הרביעי לעלייה, היה המשחק הכי "משוגע" בשלב הפתיחה שהסתיים בניצחונו של מקסים. במהלך המשחק קראתי למיכאל לוריא, שופט/מנהל התחרות וגם השחקן הטוב ביותר בנתניה, בשביל שיביע דעה על המשחק כיוון שהייתי בטוח שוריאנט כזה לא קיים בכלל. לוריא ענה לי שזהו נוסח מוכר בפתיחה הספציפית ההיא.
אני, בשונה מהם שיחקתי משחקים סגורים ולא התפתטי להרפתקאות מיותרות מה שהביא לי ניצחונות בכל המשחקים (מלבד נולמן) עם דוחק זמן במרביתם.
קרפטי "החושב" של התחרות סיים באמצע הטבלה יחד עם אנטולי סתיו עם תחרות בינונית מבחינתם. די לא הוגן מבחינת קרפטי לסיים את התחרות במקום ה8 בגלל ששיחק את רוב משחקיו בצורה טובה מאוד ואף חילץ תיקו מכובד מאייל קליין.
אריה קרפטי. צריך לחשוב.אבנר אמינוב וירם להב סיימו את התחרות עם 3 נקודות כל אחד. אבנר מיעט לחשוב, בלשון המעטה, כאשר בשום משחק שלו (לפחות לא שזכור לי) עבר חצי שעת מחשבה. יורם להב, שקפץ מדרגה בשנה האחרונה, היטיב לשחק בתחרות והיווה יריב ראוי בכל משחקים אבל חוסר ניסיון בשלבי הסיום מנע ממנו נקודות בטוחות כמו למשל במשחק מול קרפטי.
יורם להב. התקדמות יפה.אך כמו בכל תחרות היו גם שניים, ראיבו פראולין ושמואל קניצח, שסיימו את התחרות בתחתית. זה היה מחזה די מביש, לפחות מבחינתי לראות איך ששני השחקנים פורשים (אולי מטעמי כוח עליון כמו אצל קנימח) באמצע התחרות החשובה הזאת.
מספר מחזורים לסוף התחרות הבטחנו, אני וקליין, את עלייתנו לשמינית עם תוצאות מעולות. (10.5 מ11 לי עם רק איבוד של חצי נקודה מול מקסים ו9.5 מ11 לקליין עם הפסד לי ותיקו מול קרפטי).
השיא של התחרות היה ללא ספק המשחק שלי מול קליין. המשחק התנהל בשוויון לכל אורכו אך אייל החל לשחק על זמן בעקבות דוחק זמן חריף שהיה לי. בסופו של דבר, כאשר נותרו לי 40 שניות לסיום, אילצתי אותו להחליף את כל 4 הצריחים שעל הלוח ולעבור לסיום רגלים שזכוי לטובתי. וכאשר נותרו לי 6 שניות על השעון, שני מסעים לפני המט, אייל נכנע כי הוא ראה שאני מספיק להנחית מט. איזו דרמה!
אייל קליין. 6 שניות יותר מדי.אני מתנצל על אי הזכרתם של אריאל לוריא ואהרן ינטיס בכתבה, זאת לאור העובדה ששניהם כבר עלו לשמינית ושיחקו לניסיון בלבד.
לסיום אליי לציין כי התחרות נוהלה בצורה טובה ע"י מיכאל לוריא ואביו איגור ואפילו אריה קרפטי ציין זאת במחזור הסיום. להתראות לכם ונתראה בשמינית.