בסיבוב זה שופט התחרות סוף-סוף נאלץ להתעסק בתחום השיפוט גרידא ולא רק בכתיבת סקירות.
בעיות שיפוט הופיעו מכל הכיוונים: אריאל עדן וסיומה רוזן ניהלו ביניהם מהלומה מילולית קשה בקשר לחוק נגעת נסעת. סיומה רוזן ניצח בפרשנות השיפוטית ואיתה גם במשחק. אריה קרפטי ניסה לדרוש תיקו נגד מיכאל חסידובסקי במצב פחות טוב ובלי חייל. אם כל הכבוד לא זו המטרה שעומדת מאחורי הדרישה. הוא הפסיד. אבל הגדילו להפתיע יורי גויכמן וטדי גרי. בזמן ששופט התחרות הפקיר, למספר דקות, את השטח לצורך ארגון הליגה הם הספיקו להתחיל משחק ביניהם. עד כאן הכל בסדר... אלה שהם לא היו צריכים לשחק ביניהם!!
אבל מעבר למקרים אלה, שאין מנוס מלהשלים עם העובדה כי הם מתרחשים מדי פעם בכל הרמות, היה גם שחמט אמיתי, מותך ומעניין כאחד. בקרב הצמרת נפגשו ביניהם אלול בינגויב ואייל קליין. תיקו בלבן היה מבטיח לאלול זכייה בתחרות, אבל הוא לא עמד בלחץ ובמשחק סוער במיוחד הפסיד. מגיע כל הכבוד לשני השחקנים על יכולתם המצוינת במהלך התחרות ועל הפנינה שיצרו במשחק ביניהם.
תוצאת המשחק אפשרה לאייל לזכות בתחרות עם תוצאה גבוה של 4.5 נק' מ 5.
את המקום השני חילקו: אלול בינגויב, אורן צרור, אילן פינחסוב (שניצח בסיום צריכים יפה את טדי גרי), מיכאל חסידובסקי וארתור לביצקי (שגבר על אריאל יצחק). בין שער המשחקים חשוב לציין את הניצחון של גיא מוס הצעיר על איגור לוריא ואת שני המשחקים הבאים, אשר סיפקו חומר מעניין לסקירה זו:
זה מצב ממשחק בין יצחק בוקריס לאריאל לוריא.
יצחק המשיך כאן
זה מצב ממשחק בין אהרון ינטיס לגבע סטניצקי.
גבע נסוג כאן עם הרץ ל-ה7 ואחרי
לבסוף ברצוני להודות לכל המשתתפים על התרומה שלהם "להפוגת השממה" בשחמט הנתניתי, ולביא תקווה כי נפגש כולנו באירועי שחמט עתידיים.
מיכאל לוריא, שופט התחרות, 19.01.2007.