תחרות משנית
הטריומויראט הראשון שנוצר אחרי שלושת הסיבובים הקודמים בצמרת התפרק בסיבוב נשוא סקירה זו.
איגור לוריא ניצח בקרב מסקרן את פיוטר סמירנוב. השחור במשחק זה המשיך להפגין סלידה מוחלטת מהכללים המקובלים בעולם השחמט, אך גם יריבו פעל בצורה לא שגרתית, העביר בפתיחה צריח ח1 ל...א3!!, ארגן התקפה על המלך השחור שנתקע במרכז וקינח בתחבולה קטנה. ניצחון מוצדק לאיגור שמשעיר אותו לבד בפסגה עם מלוא 4 הנקודות.
מעידה ראשונה בתחרות רשם לחובתו יעקב גרינברג. הוא הפסיד בשחור ליורי גויכמן במשחק טקטי חריף, שאופייני לנוסך דרקון הקטלני. יורי הצליח לקדם חיילים ח' וז' הרוויח את הרץ השחור בז7 והספיק לתת מט בארוגות שחורות מהלך אחד לפני שהשחור מספיק לעשות אותו דבר באגף השני.
ניצחון זה הקפיץ את יורי למקום שני עם 3.5 נקודות.
במרחק של חצי נקודה מגויכמן ממוקמת קבוצה גדולה של שחקנים אשר שומרים על סיכוים טובים להדביק את המובילים. מדובר ביצחק בוקריס (שהנחיל הפסד ראשון בתחרות ללומקין), יונתן לוין הצעיר (שגבר על אהרון ינטיס), אריאל לוריא (ש"כיסח" את אבי טננבאום) ואילן פינחסוב (אשר הכניע את גבע סטניצקי). הם הצטרפו לפיוטר סמירנוב ויעקב גרינברג אשר נפלו מהצמרת.
מבין שער המשחקים ראוי לציין את ניצחונו של צעיר המשתתפים, גיא מוס, על גבע ישפה ואת התחבולה הנהדרת של עומרי לוין מול אריה קרפטי.
השחור במצב אבוד, אך הוא אכל את החייל בא3
תחרות ראשית
למראת שבסיבוב זה שוחקו בפועל רק 6 משחקים מתוך 9 (א.חסידובסקי "סגר" תיקו עם יאן רדובילסקי בגלל בעיות בריאותיות, ואילו מנדל קולוס ומיכאל לגון נאלצו לדחות את משחקיהם מול פז מגן ולב פרידקובסקי בגלל אירועים משפחתיים) היה זה הסיבוב המעניין ביותר בתחרות עד כ"ו.
נתחיל מקרב צמרת בו נפגשו זכריה איזראילוב מול יוסף ליפס. לאחר פתיחה לא שאפתנית במיוחד של הלבן התקבל מצב שקול וסגור שבו נראה היה כי לאף צד אין סיכויי ניצחון ממשיים. אבל יוסף הפגין נחישות ספורטיבית למופת (מזכיר במידה מסוימת את הסגנון של טופאלוב במשחק הראשון של הדו-קרב נגד קרמניק-לצערו גם בתוצאה), ועם 3 דקות בלבד על השעון החליט לשחק על ניצחון (ראה 48...ב5). הניסיונות שלו קימת והניבו תוצאות ,אך טעות איומה במהלך 66 הביאה אותו להפסד במקום לניצחון.
אבל עם כל הכבוד למשחק מאלה ההפתעה האמיתית התרחשה במשחק שלקמן-קליין. אייל, שבקושי מגרד את רף המד-כושר התחתון של התחרות ניצח את אחד השחקנים המנוסים במועדון.
המשחק התנהל במפתח אסטרטגי, הלבן קיבל יתרון בפתיחה, אך לא ידע בדיוק מה לעשות איתו. לעת לעת השחור השווה את המשחק ומאוחר יותר אף קיבל יוזמה באגף המלכה. במצב הסופי שבו יצחק ביצע טעות שמפסידה כלי מצבו כבר היה די קשה.
כתוצאה ממה שתואר מאלה נוצר בצמרת טריומוירת שני (הראשון היה כזכור בתחרות משנית) כאשר איזראילוב, ליפס וקליין מובילים את התחרות עם 3 נקודות מ 4.
המנצח במשחק ויסנברג-וולקוב יכל להצתרף למובילים, אך שני השחקנים שיחקו רגוע (בפתיחה חדשנית במיוחד 1. ה4-ג5 2.פא3!!) וכתוצאה מכך תיקו. מיכאל חסידוסקי, לאומת זאת, ניסה בכל הכוח לנצח את משה פישמן ואפילו הרוויח חייל, אך יתרון זה התברר כלא מספיק וגם הוא נאלץ להתפשר על תיקו. גם מיכאל אחר (נוביק), שחזר אליו בטחון עצמי אחרי ניצחון במשחק השלמה נגד רדובילסקי, ניסה לנצח את מרק פלאום רק שבניגוד לחסידובסקי הוא עמד במסימה.
כאת נשער רק לתאר את "משחק הסיבוב" בו ניצח אורן צרור את יצחק קווה. הפתיחה החריפה (התקפת ארבעת החיילים בהודית של המלך) לא נתנה יתרון לאף צד והמשחק אמד "להידרדר" לתיקו משעמם, אלמלא הקרבת טיב נהדרת של אורן במהלך 21. הראיון שלו הזכיר לי את המשחק המפורסם של רובינשטיין נגד מיזס בתחרות בד-קיסינגן 1928, רק שהאמן המפורסם הקריב חייל ולא טיב, אבל שניהם קיבלו כפיצוי רץ אדיר באלכסון א1-ח8. קווה לא התגונן בצורה טובה ואפשר לאורן להשוות את המאזן החומרי בתחבולה יפה (28.צ:ו5 +). בנוסף לכך הוא גם הציע החלפת מלכות דבר שרק קירב את מותו. את יתרונו העמדתי המכריע מימש אורן בצורה חלקה. ניצחון יפה.
בסוף דבר ברצוני לידע את השחקנים כי אחרי סיבוב שישי יארח סיבוב השלמות וזאת במטרה לסיים את כל המשחקים הדחויים טרם הסיבוב האחרון.
צום קל וגמר חתימה טובה.
מיכאל לוריא, שופט התחרות, 30.9.2006.