גם בסיבוב זה לא זכינו לירות את כל 9 זוגות השחקנים משחקים יחד במרוכז.
יצחק קווה ביקש לדחות את משחקו נגד יורי וולקוב ליום א' הקרוב וכנ"ל גם אריאל לוריא נגד ארתור לביצקי.
שער 7 הזוגות התייצבו למשחקים במועד ונתנו הופעה מעניינת ביותר.
נתחיל מקרב צמרת בו נפגשו אסף גבעון נגד מיכאל חסידובסקי. השחור פתח בצורה פסיבית את המשחק, בבוחרו בווריאנט רובינשטיין (חילופין) בהגנה הצרפתית. תוך זמן קצר הוא נקלע לבעיית הרץ הצרפתי אותו לא יכל לפתח. במקום זאת מיכאל ניסה להחליף צריחים בטור ד' אבל הקרבת רץ טיפוסית בח7 של אסף אפשרה ללבן להרוויח חייל. להערכתי האישית מצבו של השחור נהיה מייד אבוד, אבל קור הרוח שבו התגונן מיכאל (אשר גובה בזוג רצים כנגד רץ ופרש) נתן לו מספיק שקט נפשי כדי להשיג תיקו בסיום קלים קלים.
משהו רע עובר בסיבובים אחרונים על מתן פורטנוי. כזכור הוא פתח את התחרות עם שלושה ניצחונות רצופים. כעת הוא "איזן" תוצאה זו עם שלושה הפסדים רצופים. האשם העיקרי בהפסדו הנוכחי היה יריבו אורן צרור, אשר במשחק מקורי בלבן הצליח לנצל עד תום את יתרון זוג הרצים שלו כדי להחליש יותר ויותר את הגנת המלך השחור.
ניק קופלוף חזר לתמונת מאבקי עלייה לאחר ניצחון בקלים השחורים על אלון מוס. אבל בשלב מוקדם מאוד של המשחק הוא יכל למצוא עצמו עם תוצאה הפוכה, נכנס לאנציקלופדיית ההפסדים המהירים של המחבר הרוסי מצוקביץ.
אובחן אחרי מהלכי הפתיחה הבאים:
1.e4 c5 2.Nf3 d6 3.d4 cxd4 4.Nxd4 Nf6 5.Nc3 a6 6.Be3 Ng4 7.Bc4 Nc6 8.Qf3? Nce5 9.Qe2 Nxe3 10.fxe3 Bg4 11.Nf3 התקבל המצב בדיאוגרמה
כאן המשיך השחור 11... צג8?? ואם אלון היה מוצא את התגובה 12. פ:ה5!! (בסגנון מט לגאל המפורסם) במקום המהלך 12. רב3 אותו עשה, לא היתה נשארת לניק שום אופציה פרט לכניעה.
הפתעה מעניינת קרתה במשחק בין מיכאל לגון ליוסף ליפס. מיכאל פתח את המשחק בצורה אסטרטגית שקטה, אבל יריבו רצה לנצח בכל מחיר. תוך זמן קצר התחיל השחור לסבך את העמדה, אך מצא עצמו במהרה מפסיד חייל בטקטיקה. בהמשך עוד היתה לשחור אפשרות מעניינת של הקרבת קלי תמורת 2 חיילים של הלבן ופתיחת מלכו, אך יוסף לא ראה אותה נקלע לגרעון חומרי והפסיד. ניצחון זה (שני ברציפות) אפשר ללגון להעלות מעל לקו האמצע ולהתחיל לחשוב על עלייה לחצי גמר.
הקרב המתיש של הסיבוב שייך ללא ספק לזקן התחרות, זלמן ליפס. כבר בשלב הפתיחה הוא הצליח לקבל יוזמה חזקה בשחור, בהגנת הודית של המלך, נגד דוד עפגין. בשלב מסוים נאלץ הלבן לוותר על קלי כדי לא לקבל מט. אבל אז בסיום של קלי יותר, איבד השחור את "חבל אריאדנה" ובמשך עשרות רבות של מסעים לא הצליח לקדם את עמדתו. דוד, המסכן, שלצורך קביעת תיקו נאלץ לנהל רישום מדויק של המשחק עד למהלך 110(!!) אתר לכותב שורות אלה, בדרישה של פסיקת תיקו לאור חוק ה-50 מהלכים. הבדיקה העלתה כי אכן הצדק איתו והמשחק נפסק כתיקו.
הקרב בין לזרו קמרה לגבי ויסבוך התנהל בצורה שקטה יחסית. הלבן פתח בפתיחה סקוטית ושני השחקנים בזבזו זמן רב על המהלכים הראשונים. אבל גבי היה הראשון להיקלע לדוחק זמן ומספר אי דיוקים שלו הספיקו לקמרה על מנת לנצח את המשחק. לזרו הוא השחקן היחיד בתחרות, שטרם ידוע לאן פניו. מצד אחד הוא נמצא כרגע בחלק התחתון של הטבלה, אבל 2 ניצחונות במשחקי ההשלמה יכולים להקפיץ אותו לחלק העליון. בכל מקרה ליום ראשון הקרוב נקבע לו משחק השלמה נגד זלמן ליפס וזו תהיה בשבילו אינדיקציה להמשך התחרות.
ולסיום נתרכז במשחק ששוחק בין פז מגן לבין מיכאל נוביק. פז התייצב למשחק לאחר שלושה ניצחונות רצופים ואילו מיכאל לאחר 5 תוצאות תיקו רצופים, כאשר האחרון שבהם, נגד גבי ויסבוך, הושג בנס.
הינו מצפים כי במשחק יהיה זה הלבן שיזום ויתקוף, אך דווקא השחור בא עם מוטיבציה גבוה יותר ונתן הצגה סיציליאנית קלאסית בדרך לניצחון ראשון בתחרות.
לסיום ברצוני לציין כי הסיבוב הבא, שיתקיים בעוד שבועיים גם יהיה חסר זאת בשל העדרם של מתן פורטנוי ואסף גבעון, אשר ישחקו בגמרים של אליפויות גילאיות. יתכן כי כותב שורות אלה יאלץ לדחות את מועד הסיבוב השמיני זאת במידה ולא יושלמו עד אז כל המשחקים החסרים.
בהצלחה בהמשך
מיכאל לוריא, שופט התחרות, 4.4.2008.