אתמול יצא לי שוב להתרשם עד כמה שונה הרצינות והמקצועיות של השחקנים ברבע גמר לאומת כל התחרויות האחרות המתנהלות במועדון.
את ההוכחה סיפקו שחקני תחרות פתוחה עד מד-כושר 2000 שיצא לדרך במקביל לסיבוב 7.
9 זוגות התיישבו לשחק באותו עולם בו שיחקו 5 זוגות של רבע הגמר. כצב המשחקים הוא זהה בערך (שעתים לכל שחקן - מקביל בקירוב ל 1.5 שעות +30 שניות למהלך בתחרות נשוא הסקירה) ועקב עיכוב בתהליך ההרשמה הם אפילו התחילו לשחק כ 10 דקות מאוחר יותר. נחשו מי סיים קודם?
כעבור פחות משלוש שעות הסתיימו להם כבר כל משחקי תחרות עד 2000 בעוד שברבע גמר נכון לאותה שעה עוד לא הסתיים אפילו מפגש אחד!! אכן נתון משכנע.
משחק חשוב בצמרת נערך בין יצחק שלקמן ליוסף ליפס (לאלה שמתפעלים מהגדרה "צמרת"- הניקוד של שלקמן בתחרות עד כו' מטאה, שכן יש לו שני משחקים חסרים, ורק תיקו אחד). בפתיחה בחר הלבן במהלך נדיר 10.א3 אשר למרבה ההפתעה הוציא את העוקץ מיוזמה של השחור האופיינית לווריאנט חריף זה. כמה אי דיוקים של ליפס הביאו אותו לסיום נחות, אבל אז "שם" שלקמן טיב במסע ורק במזל התברר כי הלבן מצליח לשרוד את הסיום הודות לרץ חזק ששולט בכל הערוגות השחורות.
מעניין לציין כי דווקא תוצאת תיקו זאת קידמה את ליפס למקום ראשון בטבלה מבלי שותפים וזאת לאור העובדה כי שותפו להובלה עד לסיבוב הנ"ל, ניק קופלוף, הפסיד בלבן משחק מותח לזכריה איזראילוב.
חוסר המזל של ניק התחיל כבר במהלך ראשון כאשר התגובה 1...ז6 על 1.ה4, שיבשה לו את כל ההכנות הביתיות. בהמשך זכריה ניסה לשחק במפתח אסטרטגי כדי לא לתת ליריבו אפשרות לסבך את העמדה (השחקנים כבר מתחילים לפחד "מהשווי נדלים" של קוסם התחבולות המקומי-עובדה שיש בה כשלעצמה כדי להחמיא).
במבחן התוצאה יש לציין כי זכריה צדק בדרך בה בחר, ללבן לאורך רוב שלבי המשחק היה יתרון קטן, אבל הוא לא עמד בלחץ, עשה מספר אי דיוקים והפסיד בסיום.
את ניצחון הבכורה בתחרות חגג מיכאל חסידובסקי. הוא גבר בלבן על פיוטר סמירנוב. מבלי לפגוע חלילה, נראה כי רמת הבנת המשחק של האחרון לא תואמת אירוע ברמה כזו.
ראה את המשחק חסידובסקי - סמירנוב
גם יאן רדובילסקי גילה אתמול סימני התאוששות. הוא ניצח בשחור את אורן צרור. יחד עם זאת במשחק היינו עדים לתחבולות מצוינות של הלבן (מה שווה רק מהלכו המדהים 26.פח4!!-יש כאלה שלא יצא להם לבצע דבר כזה בכלל) הוא יכל לזכות במהלך 27 וכמעט עד הרגע האחרון שמר אל אפשרות תיקו (רק הפסיכולוגיה השחמטאית יכולה להסביר את המהלך 51. פ:ב3??, אני מרים ידיים) ולכן קשה להתנתק מהרגשת חוסר צדק שחמטאי שנגרם פה.
מצד שני אינני רוצה לגרוע מהישגו של יאן, הוא הפגין קור רוח במצב מסובך ביותר ובסוף אף הרשים את הקהל בטכניקה טובה של מט עם רץ ופרש מול מלך.
משחקיו של אייל קליין מתאפיינים בדרך כלל בדה לגיטימציה של הסכמה על תיקו. הוא מוכן לשחק עד החיל האחרון ובזאת מזכיר את משה צ'רניאק (אליו נכתב ספר בשם "עד הרגלי האחרון") כך שמעתה יש לנו במועדון גם משה צ'רניאק מקומי. נחישותו זו גורמת לי להרחיב את האופקים בסיומים שנראים פשוטים, לכעורה, כך במשחקו בשחור נגד קווה התקבל, לאחר משחק מעניין ומסובך בנוסך בוטביניק של ההגנה הסלבית, הסיום הבא:
מסעו האחרון של השחור היה מהו2 ל ה3+ הלבן הגיב ב 2.מג2-מהה2+ 3.מג3-א2 4.מהג2 וכעבור מספר מהלכים הוסכם על תיקו. במהלך המשחק הייתי בטוח כי 1...מהב2+ 2.מג4 מב1 3.מהד1+-מא2 יוביל את השחור לזכיה, אבל בבית בעזרת ספרו של אברבך (שמביא אגב סיום מנחה בנושא ממשחק...צ'רניאק-יבקוב בלגרד 1954) ותוכנת שרדר הגעתי לידי מסכנה כי ההמשך 4. מהד3 יביא את הלבן לתיקו. סיום מענין!
מיכאל לוריא, שופט התחרות, 27.01.2006.