מספר רגעים לפני סוף הסיבוב הייתי בטוח כי הכותרת הראויה לו היא "סיבוב ההפתעות", אבל מה שקרה ב "זמן פציעות" גרם לי לשנות את הקלישאה ל "קרקס ההפתעות".
נתחיל ממשחק המובילים שבו נפגשו ראש בראש יוסף ליפס וארנולד חסידובסקי. אפתח את ליבי בוידוי קטן, לגבי משחק זה הייתי בטוח כי נהיה עדים לתיקו של רבי אמנים, כמה רחוק הייתי בניחושי זה מן המציאות!
כבר המהלך הראשון של ארנולד (1...ה5 בתגובה על ה4) הפתיע את כולם. ברוב המכריע של המשחקים הוא פותח בהגנה סיציליאנית. אולי הוא בנה על הגנה רוסית ותיקו מהיר? את זה כבר לא נדע לעולם מאחר וליפס הגיב בפתיחת וינה הנדירה ולמראת שארנולד שלט היטב בתיאוריה גם בזירה זו (את עשרת המהלכים הראשונים של המשחק ניתן למצוא בכל ספר פתיחות) הצליח בכל זאת לקבל יתרון.
בהמשך הפגין יוסף משחק עמדתי מסובך, קיבל זוג רצים חזקים וחייל קטלני בטור ד' דבר שהגביר את יתרונו עד להגדרה "מצב זכוי". ואז באה שגיאה (מסע 24) במקום להמשיך לחזק את העמדה (ראו בהארות) יוסף החליט לסיים את המשחק בתחבולה יפה. הבעיה היחידה היתה שהתחבולה, לאחר ביצועה על הלוח... רק הזיקה ללבן, שקיבל בסך הכול מלכה נגד שתי צריחים דבר שאין בו משום מקור גאווה מיוחד. המצב השתווה לחלוטין (מתמטית היה לשחור כבר חייל יותר, אך חייל חזק של הלבן בד5 כיפר על כך) אבל אז בא משגה חמור ביותר של ארנולד בדוחק זמן שהביא לכניעה מיידית.
הפתעה מרעישה התחוללה במשחק איזראילוב-צרור.
הבחירה של השחור בפתיחה (5...מהא5) היתה קצת שנויה במחלוקת מאחר ולמבנה חיילים בקרבת הוד מלכותו נגרם נזק בלתי הפיך. יחד עם זאת המהלך השביעי של זכריה אפשר לאורן לאכול את הרגלי "המורעל" בב2 ולסבך בכך את המשחק. אין לי שום טענות כלפי השחקנים בשלב שבין המהלכים 9-23 הם אומנם ביצעו מספר אי דיוקים, אך המצב היה כל כך מסובך ורעיונותיהם כל כך מקוריים (לדוגמא אהבתי מעוד את תוכניתו של אורן להבריח את המלך לא7) שהדברים בהחלט מאזנים אחד את השני. אבל טעות חמורה של השחור במסע 24 אפשרה ללבן לפרוץ במרכז (ד5) ולקבל מצב זכוי. במהלך 28 יכל איזראילוב לסיים את המשחק אם היה מוצא מהלך יחסית פשוט, אך הוא גם טעה, והתברר, למרבה האירוניה, שדבקה השחור יכול לסיים את המשחק בתחבולה יפה של הקרבת צריח אותה אורן מצא מייד.
השג גדול לשחקן מוכשר אשר מצליח כבר בפעם שנייה לגבור על אחד השחקנים החזקים ביותר בעיר!
ליאן רדובילסקי לא הולך בתחרות הזאת. נקודה. הוא מעוד משתדל, משחק הכי סולידי שרק אפשר אבל זה לא עוזר. הפעם הוא נפל קורבן למשחק טוב של שלקמן, אשר הוכיח פעם נוספת (אם כי הדבר די ברור) כי הגנת הודית של המלך היא פתיחה מעוד חזקה בשחור במיוחד אם יודעים את הרעיונות בשלב המתווך. הוא נטרל את השליטה של הלבן במרכז, תוך כדי כיבוש מוצלח של ערוגה ד4, אחר כך פנה ללחוץ באגף המלכה, הרוויח חייל, ובסוף... החריע את המשחק באגף המלך. זה מה שנקרע בכלכלה ניצול מלא של המשאבים!
אייל קלין הצליח סוף-סוף לצבור נקודות ראשונות בתחרות. הוא לא קיבל שום דבר בלבן נגד מיכאל חסידובסקי, בהגנה צרפתית, אך לא התיאש, חיפש בנוקשות דרכים לקדם את ההתקפה ובשלב מסוים הצליח לשבור את השוויון. הוא קיבל שליטה מלאה בערוגות שחורות ד4 וה5 (דבר שאינו נדיר בהגנה צרפתית עוד מתקופת "שיטתו" של נימצוביץ) ומיכאל התחיל להתבונן, בדאגה הולכת וגדלה, כיצד כל הכלים הלבנים מנסים להתקרב על המלך השחור. בשלב מסוים נזדמנה לידי השחור מכה טקטית שאומנם לא פתרה את כל הבעיות אך הכלה את ההגנה. מיכאל ממש לא רצה להפסיד באותו יום והצליח להוציא בשינים את התיקו המיוחל בסיום קשה מעוד של צריח נגד רץ ו3 חיילים.
וכעת נעבור לקרקס הרוסי-אנגלי בהופעת סמירנוב וקופלוף.
פיוטר התחיל בפתיחת ברד האהובה אליו וניק הגיב בגמביט פרום החריף. הלבן נמנע (או אולי לא ידע) מהנוסך הראשי, עשה מספר מהלכים מוזרים (כמו ב4 ו פא3), אך לתדהמתו הרבה של השחור הצליח בדרך זו לקבל שוויון. יחד עם זאת בהמשך שיחק סמירנוב מתחת לכל ביקורת וקופלוף קיבל יתרון גדול.
במהלך 24 היתה ל"קוסם התחבולות המקומי" אפשרות יפה לנצח, אך הוא פיספס אותה והמשחק הסתבך. אם זאת המגמה הכללית נשארה זהה - יתרון גדול לשחור לעורך כל הדרך. ופתאום הכול השתנה. סידרת מסעים גרועה של השחור בשילוב "עיוורון" הביאה אותו לידי החלתה נוראה לוותר על פרש ולמצב אבוד לחלוטין. כל שחקן אחר במקומו כבר היה נכנע מזמן אך הוא החליט להמשיך את "הקרב" (או יותר נכון את מה שנשאר ממנו) עם מלכה וצריך נגד מלכה, צריח ורץ. מהלך אחרי מהלך (והיו לפחות 15 כאלה) פספס פיוטר ניצחון פשוט. היה לו מט בשני מהלכים אותו ראה כל הקהל (אשר בשלב מסוים שכח את כל כללי האתיקה והאנשים התחילו לצחוק מבלי יכולת ממשית לשמור את האמוציות בפנים) זכייה בחיילים, החלפות, איומים וכו... אך הוא הרגיש כי המשחק עומד להסתיים והדבר הזיק לו מעוד, מספר פעמים הוא שחק ללחוץ על השעון (יש לציין כי ניק לא ניסה למצות "טעויות" אלה עד תום) הפסיד חייל ולבסוף גם את המלכה.
ניצחון דרמתי זה הקפיץ את קופלוף למקום ראשון שני מחולק עם יוסף ליפס. תוצאתם כאת 4.5 נקודות מ- 5 כמו גם לארנולד חסידובסקי, אבל הוא שיחק משחק אחד יותר.
מיכאל לוריא, שופט התחרות, 13.01.2006.