בכדורגל האוהדים פיתחו לעצמם שיטה לדרבן את קבוצתם לשחק התקפי ברגעי "הפוגה".
הם צועקים מלחמה! מלחמה!
בסיבוב הזה הקהל לא היה צריך לצעוק מלחמה. היא התנהלה גם כך על כל חמשת הלוחות!
גם המשחק היחיד שהסתיים בתיקו מיכאל חסידובסקי-יצחק קווה היה רחוק מלהיות משעמם.
מיכאל לא הצליח להפתיע את יריבו בהגנה הודית של המלך, האהובה על יצחק, והוא ניסה לפחות לשמור על שליטה במרכז, אבל קווה פרץ עם החייל ל ד5 והשווה לחלוטין את העמדה. אחרי החלפת כלים טוטאלית הלוח התרוקן והצדדים הסכימו על תיקו.
ארנולד חסידובסקי ניצל את "החופשה" של ליפס כדי להפסיק את השליטה הכפולה בצמרת.
בנוסך "stone wall" האהוב על יאן רדובילסקי הוא ביצע חזרה על המהלכים, אשר נראתה כהצעת תיקו
תמימה, אך התבררה כמלכודת ערמומית. השחור החליט לא לחזור על המהלכים ו... הפסיד רץ. השער היה עניין של טכניקה פשוטה בשביל שחקן כו מנוסה כמו ארנולד.
ראה את המשחק חסידובסקי - רדובילסקי
גם ניק קופלוף ידע לנצל היטב את ההזדמנות להצטרף למרדף אחר הכרטיסים לחצי גמר.
אייל קלין פתח נגדו בשחור (על 1. ה4 ) ב1...ה5 תוך שהוא מוותר על הגנה סיציליאנית בה הוא משתמש בדרך כלל, וכפי שסבר "קוסם התחבולות המקומי" (הדבר כבר לא ניתן לבדיקה) תכנן להפתיע את הלבן בהתקפת תרקסלר החריפה. אבל היה זה ניק שהגיב בהפתעה. הוא בחר להשתמש בפתיחת פונציאני הנדירה. הלבן לא קיבל כלום בפתיחה, אך אייל עיבד את חוט המשחק, פתח בהתקפה נועזת באגף המלך, אשר הביא איתה רק חולשות. ניק פרץ מאגף המלכה לכיוון המרכז ומוטת כליל את עמדת השחור. ניצחון מוצדק בהחלת. עם זאת לבי עם אייל קלין אשר עוד לא הצליח לצבור נקודות בתחרות למראת סגנון משחקו ההתקפי וחסר הפשרות.
לאומת זאת פיוטר סמירנוב כן הצליח לברוח "מרמה 0" תוך שהוא מקבל מתנת סילבסטר נדיבה מאורן צרור. במשך כל המשחק היה לאורן בלבן יתרון גדול עד מחריע, אך הוא לא מצא דרך להכריע את המשחק בתחבולה. התקבל סיום שכול בו הלבן סיבך את עצמו בשום מקום, איבד שתי חיילים ונכנע ברגע שעמד להפסיד את השלישי.
יחד עם זאת מחובתי לציין את ההגינות המדהימה אותה גילה אורן בזמן המשחק. ברגע של לחץ שכח פיוטר ללחוץ על השעון בדוחק זמן חמור, ומה לדעתכם עשה אורן? הוא לחץ על השעון במקום יריבו!!
כל הכבוד.
לצערי אין אפשרות להביא בסקירה זו את משחק המחזור (השחקנים התבלבלו ברישום, בשלב מסוים) ולכן אנסה לתאר אותו במילים. שלקמן בחר בלבן נגד איזראילוב בנוסך החילופים השקט בהגנה סלבית. הוא שיחק קצת פסיבי ואפשר לזכריה להשתלת על טור ג' היחיד שהיה פתוח, אך גם זכריה מצידו לא מצא דרך לקדם את המצב ובסופו של דבר הצליח הלבן להחדיר פרש ל ג5, מה שנטרל את הכלים השחורים בטור ג'. אבל איזראילוב לא רצה להשלים עם תיקו ובשלב מסוים הקריב טיב ב ג5. הוא קיבל חייל בנוסף לפרש ומאוחר יותר עוד אחד. אבל אז התהפכו היוצרות. הלבן הצליח להשתלת על טור ג' עם הצריך ולקבל חייל עובר חזק ב ב5. בנוסף גוש החיילים השחורים במרכז התברר כמאוד מוגבל בתנועותיו. שלקמן החדיר את הצריח לתוך שורות האויב. ניצל ריתוק, הרוויח חייל (כל זאת בדוחק זמן חמור!) מאוחר יותר עוד אחד, ובסוף הרוויח גם רץ בתחבולה קטנה.
זה היה מסוג המשחקים שמשך את עיני הצופים מהתחלה ועד הסוף!
לבסוף ברצוני לברך את כל הקוראים בשנה לועזית חדשה, שתהיה שנת אושר, סגסוג והצלחה.
מיכאל לוריא, שופט התחרות, 01.01.2006.